מן העתונות
מתוך כתבה שפורסמה במוסף “דיוקן” של העיתון “מקור ראשון”. לצורך הכנת הכתבה רואיינה פנינה דובו, מטפלת משפחתית, העוסקת גם בתחום אלימות במשפחה:
פנינה דובו, מטפלת משפחתית מזה 15 שנה במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בבאר שבע, שמנוהל ע”י עמותת ‘בית נועם’, מספרת שאל המרכז מגיעות בעיקר נשים. דובו, שלאחרונה פתחה קליניקה פרטית לטובת אלו שאינם חשים בנוח לקבל טיפול במסגרת שירותי הרווחה, טוענת שאמנם רוב הנשים שמגיעות הן קורבנות אלימות והגברים הם התוקפנים, “אבל במשך השנים חל שינוי בגישה והגבולות בין פוגע לנפגע, קורבן ותוקפן הם הרבה יותר גמישים. אנחנו רואים את האינטראקציה, את ‘הריקוד הזוגי’ ולכן השאיפה שלנו היא ששני בני הזוג יגיעו לטיפול בנפרד, שנעשה על ידי שני מטפלים שונים”.
מה המוטיבציה של בעל אלים להגיע לטיפול?
“המוטיבציה עולה כשחל משבר או תפנית חדה. למשל, כשהאישה פונה למשטרה או לבית המשפט ומוציאה צו הגנה, או כאשר היא פותחת תיק גירושין או אפילו יוצאת למקלט לנשים מוכות. מניסיוני, מי שעושה את הצעד הראשון שמוביל בהמשך לטיפול, זו האישה”.
יש מאפיינים לנשים שמגיעות לטיפול?
כשאישה מגיעה בשל איומים, אלימות פיזית, נפשית או כלכלית, הפחד שלה באותו שלב מועצם. היא משליכה על הגבר כוחות רבים מאלו שקיימים בו בפועל. רק אחרי חודשים של טיפול, כשהיא חזקה יותר נפשית, היא מסוגלת לשאול את עצמה איך פחדה כך מבן זוגה. הפחד משתק, אבל במהלך הטיפול היא לומדת צעד אחר צעד להתחזק מבפנים”.
הסטטיסטיקה מצביעה על מספרים גבוהים של נשים מוכות וגברים אלימים. מה המרכיב באישיות שגורם לאישה לבחור בגבר אלים?
“זה מאוד קשור בהערכה עצמית, במודעות, וביכולת לתת ביטוי לרגשות. זה קשור גם לשאלה כמה אותה אישה מוכה – פיזית או נפשית – הייתה בילדותה ילדה דחויה או שעיר לעזאזל. כמה היו קשובים לצרכיה, כמה נתנו לה להתחזק ולהכיר ביכולותיה. יכול להיות שהוריה היו עסוקים בינם לבין עצמם או במחלה של אחד ההורים והיא לקחה על עצמה את התפקיד שלהם ולא הייתה יכולה להתפתח שלב אחר שלב. לא חייבת להיות אלימות ברקע. זאת יכולה להיות אווירה נוקשה או סודות במשפחה שלא מאפשרים קשר קרוב ואינטימי מחשש שהסוד יתגלה”.
מה עובר מהבחינה הרגשית על אישה שפונה לטיפול במרכזים אלו?
“נשים רבות חשות פחד מאוד גדול, בלבול, חולשה וחוסר אונים. קיימים גם רגשי אשמה מודעים ולא מודעים, תחושות כישלון ובושה גדולה. הבושה היא ישות מרכזית בעלילה. נשים רבות, מתברר, סופגות אלימות לאורך שנים ארוכות, אולם נמנעות מלדווח ולשתף, ובוודאי שמתקשות לעבור את סף הדלת של מרכז שמטרתו טיפול באלימות במשפחה. כשאשה מגיעה שפופה, אני אומרת לה שכאשר היא תיכנס לכאן בראש מורם, זה יהיה סימן לכך שהיא נמצאת בדרך הנכונה. כי המשמעות היא שהיא מתמודדת עם הבעיה”.
מה עוזר לגברים להגיע לטיפול?
“החוק. רובם הופנו לטיפול על ידי אחת הרשויות, כמו משטרה או שירותי מבחן. אבל ישנן גם פניות עצמיות. לפעמים בעקבות טיפול שהאישה מקבלת, ולעתים בעקבות תנאי שהיא מציבה לו: ‘או שאתה הולך לטיפול או שאני עוזבת’. זאת הדינאמיקה של גברים אלימים: הם חיים בסימביוזה עם בת זוגם ואינם יכולים להתקיים בלעדיה. הצורך לשלוט מקורו בחרדת נטישה מאוד גדולה. מאידך גיסא גבר אלים משתמש במנגנוני הגנה מאוד מפותחים למזעור אותה חרדת נטישה”.